יום רביעי

יום רביעי כ"ז בסיון : דיבורים מסבא בנושא אכילה ושבת

מֵעִנְיַן אֲכִילַת הַלֶּחֶם וּבְצִיעַת הַפַּת, מַה שֶּׁיֵּשׁ לְדַקְדֵּק וּלְבָרֵךְ 'הַמּוֹצִיא' עַל לֶחֶם שָׁלֵם (שֻׁלְחָן עָרוּךְ א"ח, קסח), אָמַר לְאֶחָד שֶׁיִּרְאֶה לִקְנוֹת לַחְמָנִיָּה כָּךְ שֶׁיּוּכַל לְבָרֵךְ עַל הַשָּׁלֵם. גַּם אָמַר כִּי פְּרוּסַת לֶחֶם שֶׁמְּחַמְּמִים בְּטוֹסְטֶר נֶחֱשֶׁבֶת לְלֶחֶם שָׁלֵם.



אָמַר שֶׁיֵּשׁ לִרְאוֹת שֶׁהַלֶּחֶם יִהְיֶה אָפוּי כָּרָאוּי, וְכֵן לְגַבֵּי מִינֵי תַּבְשִׁילִים כְּאֹרֶז, עֲדָשִׁים וְכַדּוֹמֶה.



קֵרֵר דַּעְתָּם שֶׁל זוּג צִמְחוֹנִיִּים שֶׁהֵחֵל לְהִתְקָרֵב, הָיְנוּ שֶׁהָיוּ נִמְנָעִים מִלֶּאֱכֹל בָּשָׂר, וְאָמַר לָהֶם כִּי בָּשָׂר מְחַזֵּק.



כִּנָּה מַמְתָּק נָפוֹץ 'הָאוֹכֵל שֶׁל הַקּוֹפִים', וְיִתָּכֵן וְרִמֵּז בָּזֶה עַל מַה שֶּׁבְּיָמֵינוּ מַרְבִּים לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים בֶּאֱמֶת לְקִיּוּם הַגּוּף, וְהֵם רַק בִּבְחִינַת פְּסֹלֶת וּמַאֲכַל בְּהֵמָה הַמַּזִּיקִים לָאָדָם בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, כִּי כָּל טַעֲמֵי הַמַּאֲכָלִים וְכֹחָם לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם הוּא עַל-יְדֵי הַדַּעַת הַמְּלֻבָּשׁ בָּהֶם, וְעַל-כֵּן יֵשׁ פֵּרוֹת וּמַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת שֶׁהֵם סַם הַמָּוֶת וְהֵם מַזִּיקִים מְאֹד לָאָדָם וּמְרַחֲקִים מְאֹד מֵהַתַּכְלִית הָאֱמֶת, כִּי הֵם בְּחִינַת חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. וּלְעֻמַּת זֹאת, יֶשְׁנָם מַאֲכָלִים שֶׁהִתִּירָה הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל, וּבָהֶם מְלֻבָּשׁ דַּעַת וְשֵׂכֶל דִּקְדֻשָּׁה. נִמְצָא, שֶׁאֲכִילַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הִיא יְקָרָה מְאֹד מֵאַחַר שֶׁאֲכִילָתוֹ הִיא עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל דָּבָר הָאָסוּר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה וְהַדַּעַת הָאֲמִתִּית הֵם בְּחִינָה אַחַת כַּנַּ"ל, וְלָכֵן צְרִיכִים לֶאֱכֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֲרָה מַאֲכָל אָדָם לְבַד, וְלֹא שׁוּם בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה כְּלָל, בְּחִינַת מַאֲכָל שֶׁל הַקּוֹפִים כַּנַּ"ל (ל"ה, נְטִילַת יָדָיִם לַסְּעוּדָה א, שָׁם ו).



לד

הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד בְּיוֹם שִׁשִּׁי וְאָמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל לִסְבֹּל מִי שֶׁלֹּא מַכְנִיס אֶת הַשַּׁבָּת לְפָחוֹת שְׁעָתַיִם לִפְנֵי הַזְּמַן. וְכַעֲבוֹר אֵיזֶה זְמַן, אַחַר שֶׁזֶּה הֵחֵל בְּבֶהָלָה בַּהֲכָנוֹת הַשַּׁבָּת, הִרְגִּיעוֹ מְעַט רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: לְפָחוֹת שָׁעָה לִפְנֵי הַזְּמַן. וּכְעֵין מַה שֶּׁרָמַז בְּמִכְתָּבוֹ וְכָתַב (אִבֵּי הַנָּחַל ב, קכא): הַיּוֹם יוֹם חֲמִישִׁי בַּבֹּקֶר, שֶׁצְּרִיכִין לְהָכִין עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ וְכוּ'.



בְּעֵת שֶׁהִתְאָרֵחַ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵחֲסִידָיו עַל שַׁבָּת קֹדֶשׁ וְשָׁהָה בְּאֶחָד מֵחַדְרֵי הַבַּיִת, נִכְשַׁל הֶחָסִיד מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע בְּשׁוֹגֵג בְּאֵיזֶה חִלּוּל שַׁבָּת בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, וְכַאֲשֶׁר נִכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, הוֹכִיחוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: אֲפִלּוּ פְּגָם קָטָן מְאֹד שֶׁל חִלּוּל שַׁבָּת עוֹשֶׂה רֹשֶׁם בַּשָּׁמַיִם.



פַּעַם, בִּזְמַן שֶׁהִתְגּוֹרֵר בִּשְׁכוּנָה מְסֻיֶּמֶת בִּירוּשָׁלַיִם, הִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יִהְיוּ שָׁם נְסִיעוֹת בְּשַׁבָּת, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר הֻפְסְקָה שָׁם הַתַּחְבּוּרָה בְּשַׁבָּת.



לה

הָיָה נִרְאֶה מִמֶּנּוּ כִּי יֵשׁ לְהָכִין דַּיְקָא דַּג לַסְּעוּדָה הָרִאשׁוֹנָה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ.



בְּעֵת שֶׁשָּׁבַת רַבִּי יִשְׂרָאֵל עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ אֵצֶל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו, תָּמַהּ הֶחָסִיד הַמְּאָרֵחַ מַדּוּעַ רַבִּי יִשְׂרָאֵל אוֹכֵל רַק כְּזַיִת מִכָּל מַאֲכָל, מֵאַחַר וְיָדוּעַ כִּי עִקַּר כְּבוֹד הַשַּׁבָּת הוּא הָאֲכִילָה וְעַל-כֵּן יֵשׁ לְהַרְבּוֹת אָז בַּאֲכִילָה, וְהֵשִׁיבוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל כָּל אֶחָד לֶאֱכֹל בְּהֶתְאֵם לַכְּלִי שֶׁלּוֹ.

כִּי בֶּאֱמֶת, מֵאַחַר שֶׁיָּדוּעַ וּמְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים שֶׁיֵּשׁ לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילָה בְּשַׁבָּת (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן נז, קכה, רעז), עַל-כֵּן מִתְלַבֵּשׁ הַבַּעַל-דָּבָר בִּסְבָרוֹת שֶׁקֶר לְמִינֵיהֶן וּמַמְשִׁיךְ אֶת הָאָדָם לֶאֱכֹל כְּזוֹלֵל וְסֹבֵא אוֹ לֶאֱכֹל כַּמּוּת מֻפְרֶזֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, עַד שֶׁזֶּה אֵינוֹ יָכוֹל לָקוּם וְלַעֲסֹק יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, רַק נִמְשָׁךְ אַחַר הַשֵּׁנָה בְּיוֹתֵר. וְעַל-כֵּן הֵאִיר רַבִּי יִשְׂרָאֵל עֵינָיו שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד, שֶׁיִּרְאֶה לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם גַּם בַּאֲכִילַת הַשַּׁבָּת, בִּבְחִינַת (פְּסָחִים סח:) חֶצְיוֹ לְהַשֵּׁם וְחֶצְיוֹ לָכֶם, וּכְפִי שֶׁהָיָה נוֹהֵג רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמוֹ, שֶׁאַחַר סְעוּדַת הָעֶרֶב שֶׁל שַׁבָּת הָיָה מְרַקֵּד בְּשִׂמְחָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר.



לו

מֵעִנְיַן מַלְבּוּשִׁים, דִּבֵּר מֵחֲשִׁיבוּת הַצְּנִיעוּת שֶׁבָּהֶם, וְאָמַר שֶׁהָעִקָּר הוּא לְבוּשׁ אָרֹךְ.



אָמַר, כִּי לְבוּשׁ הַפַּסִּים (הַקַּפְטִין) הוּא לְבוּשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכַמּוּבָא (ל"ה, גְּנֵבָה ג, כט), שֶׁיַּעֲקֹב עָשָׂה לְיוֹסֵף מַלְבּוּשׁ פַּסִּים, וְדָרַזַ"ל פַּסִּים - פַּס יַם, בְּחִינַת הַיַּם שֶׁנִּקְרַע לְי"ב חֲלָקִים כְּנֶגֶד י"ב נֻסְחְאוֹת הַתְּפִלָּה, וּתְפִלָּה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינָה אַחַת (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן ז).

וּפַעַם הִגִּיעַ אֶחָד לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל אֶחָד בִּלְבוּשׁ קָצָר, וְאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל חָפַץ לְהוֹכִיחוֹ, אוּלָם רַבִּי יִשְׂרָאֵל מָנַע אוֹתוֹ בִּתְנוּעוֹת יָדָיו, כְּאוֹמֵר: הַמְתֵּן, עוֹד יַגִּיעַ הַזְּמַן הַנָּכוֹן, וּלְאַחַר מִסְפַּר יָמִים הִגִּיעַ אוֹתוֹ הָאֶחָד לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּמַלְבּוּשׁ אָרֹךְ, וְשָׂמַח רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר בְּהִתְלַהֲבוּת: כָּעֵת אַתָּה מְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.



לז

סִפֵּר כִּי בִּצְעִירוּתוֹ כָּל יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ לְבוּשִׁים בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ בִּבְגָדִים לְבָנִים וּשְׁטְרַיימֶעל, וְאָמַר שֶׁהָיוּ נִרְאִים כְּמוֹ מַלְאָכִים. גַּם אָמַר כִּי הַמְּעִיל הַשָּׁחוֹר הֶחָלָק אֵינוֹ בֶּגֶד שֶׁל שַׁבָּת, וְכַמּוּבָא (שֻׁלְחָן עָרוּךְ, או"ח רסב, ב בָּאֵר הֵיטֵב בְּשֵׁם הָאֲרִ"י וּבְשַׁעַר הַכַּוָּנוֹת דַּף סג: וּבִפְרִי עֵץ חַיִּים) שֶׁיֵּשׁ לִלְבֹּשׁ ד' בִּגְדֵי לָבָן בְּשַׁבָּת וּמְפָרֵט אֵילוּ הֵם, וּכְפִי הַגָּוֶן הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁאָדָם לוֹבֵשׁ בְּשַׁבָּת בָּעוֹלָם הַזֶּה - כָּךְ מַלְבִּישִׁים אוֹתוֹ אַחַר פְּטִירָתוֹ.



אָמַר לְאֶחָד שֶׁחָבַשׁ כּוֹבַע-בַּד מְיֻחָד לְשַׁבָּת, שֶׁיִּלְבַּשׁ שְׁטְרַיימֶעל בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְזֹאת לַמְרוֹת שֶׁאוֹתוֹ הָאֶחָד הָיָה בָּחוּר עֲדַיִן, וּכְשֶׁזֶּה טָעַן כִּי אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִרְכֹּשׁ שְׁטְרַיימֶל, הֵשִׁיבוֹ שֶׁיָּכוֹל לָקַחַת מִגְּמַ"ח.



הוֹכִיחַ פַּעַם אֶת אֲנָשָׁיו בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ וְשָׁאַל אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם: הֵיכָן הוּא הַשְּׁטְרַיימֶל שֶׁלְּךָ? וְהָיָה שָׁם אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה נָשׂוּי וְטָעַן כִּי הוּא בָּחוּר, וְהֵשִׁיבוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בִּתְמִיהָה: אָז מָה?!



לְכַמָּה מֵחֲסִידָיו שֶׁחָשׁוּ עַל הַכָּתוּב (מִדּוֹת, בְּגָדִים חֵלֶק ב, ה): "הָעוֹשֶׂה בְּגָדִים לַחֲבֵרוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹת רְצוֹן חֲבֵרוֹ לְכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, הֵן בְּגַשְׁמִי הֵן בְּרוּחָנִי", וְעַל-כֵּן חָשְׁשׁוּ לִלְבּשׁ בְּגָדִים מִגְּמַ"ח, עָנָה וְאָמַר שֶׁאֶפְשָׁר לְלָבְשָׁן וְאֵין לַחֲשֹׁשׁ.

וְאֵרַע, שֶׁהִתְקָרֵב עוֹלֶה חָדָשׁ שֶׁהָיָה עָנִי וְקִבֵּל מַלְבּוּשִׁים מִגְּמַ"ח שֶׁבְּחוּ"ל, הַיְנוּ שֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה גּוֹיִים לָבְשׁוּ אֶת אוֹתָם הַבְּגָדִים קֹדֶם לָכֵן, וְשָׁאַל אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל אִם עָלָיו לְהִמָּנַע מִלִּלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים, וְסָגַר רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינָיו לְכַמָּה שְׁנִיּוֹת וּלְאַחַר מִכֵּן הֵשִׁיבוֹ: אֲנִי בָּדַקְתִּי וְאֵין כָּל חֲשָׁשׁ.



לח

הִקְפִּיד שֶׁאֹפֶן הַהַלְבָּשָׁה יִהְיֶה יָמִין עַל שְׂמֹאל, וְכַמּוּבָא בַּלִּקּוּטֵי הֲלָכוֹת בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים טְעָמִים נִפְלָאִים עַל-כָּךְ.



אָמַר לְאֶחָד שֶׁצֶּבַע נְעָלָיו הַשָּׁחוֹר דָּהַה, שֶׁיַּשְׁחִירָן. גַּם אָמַר שֶׁיִּהְיוּ הַנַּעֲלַיִם מֵעוֹר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (שַׁבָּת סא.): "כַּתְּפִלִּין כָּךְ מִנְעָלִין".

0 הוסף תגובה:

העולם נמשכים לרבנו רבי נחמן

סבא בפיסבוק

‎saba na nach‎ on Facebook