רוח נבואה רוח הקודש

מַעֲשֶׂה, שֶׁהִגִּיעָה קְבוּצַת אֲנָשִׁים לְבַקֵּר אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל, וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו צִוָּה לְאֶחָד מֵהֶם שֶׁיֵּצֵא, וְהָיָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ בְּיוֹתֵר בְּעֵינֵי אֲנָשָׁיו כִּי לֹא כָּךְ הָיְתָה דַּרְכּוֹ, כִּי הָיָה מַסְבִּיר פָּנִים וּמְקַבֵּל כָּל יְהוּדִי בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה. וּבַעַל-הַבַּיִת שֶׁתָּמַהּ מְאֹד שָׁאַל אֶת הַבָּאִים אוֹדוֹת אוֹתוֹ הָאֶחָד, וְאֵלּוּ הֵשִׁיבוּ כִּי אֵינָם מַכִּירִים אוֹתוֹ, רַק בְּעֵת שֶׁדִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בַּשָּׂפָה הַצָּרְפָתִית לָלֶכֶת לַצַּדִּיק שָׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם וּבִקֵּשׁ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. וּמִיַּד יָצָא בַּעַל-הַבַּיִת לַחֲקֹר אֶת הָאוֹרחַ שֶׁחִכָּה בַּחוּץ, וְהִתְבָּרֵר כִּי הוּא נוֹצְרִי.

פַּעַם אַחַת בְּעֵת שֶׁנָּסַע רַבִּי יִשְׂרָאֵל יַחַד עִם נְהָגוֹ, עָצַר הַנֶּהָג לָקַחַת שְׁנֵי חַיָּלִים עִמָּם, וּבְתוֹךְ הַנְּסִיעָה הֵחֵל אֶחָד הַחַיָּלִים לְסַפֵּר מֵעַצְמוֹ כִּי הוֹרָיו הַיְּהוּדִים עָלוּ מֵחוּ"ל וְעַל-כֵּן הוּא מְעֻנְיָן לָדַעַת יוֹתֵר בְּנוֹשֵׂא הַיַּהֲדוּת, וְהֵחֵל לִשְׁאֹל וְלַחֲקֹר בָּזֶה, וְתֵכֶף שֶׁהִתְחִיל הַנֶּהָג לַהֲשִׁיבוֹ וּלְהוֹכִיחוֹ אֲמִתַּת הַתּוֹרָה וְהַיַּהֲדוּת, נָשָׂא רַבִּי יִשְׂרָאֵל קוֹלוֹ וְהֵחֵל לְשׁוֹרֵר, עַד שֶׁזֶּה לֹא יָכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלַהֲשִׁיבוֹ וּפָסַק מִלְּדַבֵּר. כַּעֲבֹר מִסְפַּר דַּקּוֹת, אַחַר שֶׁהִנְמִיךְ רַבִּי יִשְׂרָאֵל קוֹלוֹ הֵחֵל הַחַיָּל שׁוּב לַחֲקֹר בְּנוֹשֵׂא הַיַּהֲדוּת, וְחָפַץ הַנֶּהָג לַהֲשִׁיבוֹ וּלְקָרְבוֹ אוּלָם מִיַּד נָשָׂא רַבִּי יִשְׂרָאֵל שׁוּב אֶת קוֹלוֹ בְּשִׁירָה עַד שֶׁהֻכְרַח הַנֶּהָג לַחֲשׁוֹת שֵׁנִית כַּנַּ"ל, וְכָךְ חָזַר הַדָּבָר עַל עַצְמוֹ מִסְפַּר פְּעָמִים עַד שֶׁהִגִּיעַ הַחַיָּל לִמְחוֹז חֶפְצוֹ, וְתֵכֶף שֶׁיָּרַד מֵהָרֶכֶב פָּנָה הַחַיָּל הַנּוֹסָף אֶל הַנֶּהָג וְאָמַר לוֹ כִּי מַה שֶּׁהִצִּיג אוֹתוֹ הַחַיָּל אֶת עַצְמוֹ כִּיהוּדִי וְסִפֵּר מֵהוֹרָיו וְכוּ', הַכֹּל הָיָה דִּבְרֵי שֶׁקֶר וּמִרְמָה, כִּי אוֹתוֹ הַחַיָּל הִנּוֹ דְּרוּזִי וְלֹא יְהוּדִי. אָז הֵבִין הַנֶּהָג פֶּשֶׁר הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁבְּכָל פַּעַם הֵרִים קוֹלוֹ וּמָנַע מִמֶּנּוּ לְדַבֵּר עִם הַחַיָּל.

מִדֵּי פַּעַם הָיָה נוֹהֵג רַבִּי יִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת לְיַם הַמֶּלַח לִרְפוּאַת רַגְלָיו, וּפַעַם אַחַת נִסְתַּבֵּב שֶׁהִגִּיעַ יַחַד עִם כַּמָּה מֵחֲסִדָיו לַחוֹף בְּיַם הַמֶּלַח שֶׁבְּמֶרְחָק מָה הָיְתָה קְצָת פְּרִיצוּת, וּכְשֶׁאֲחָדִים מֵאֲנָשָׁיו הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל-כָּךְ, עָנָה בִּתְמִיהָה: מִי אָמַר לָכֶם לְהִסְתַּכֵּל? וּלְאַחַר מִכֵּן כְּשֶׁנִּתְרַחֲקוּ מֵהַמָּקוֹם אָמַר כִּי אוּלַי בְּכָל זֹאת לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְהַגִּיעַ לָאֵזוֹר, וְהוֹסִיף: אוּלַי יֶשְׁנָהּ סַכָּנָה, יֶשְׁנָם עַרְבִים, וְכָל חֲסִידָיו לֹא הֵבִינוּ כְּלָל כַּוָּנָתוֹ הֱיוֹת וְלֹא רָאוּ שׁוּם עַרְבִי בָּאֵזוֹר.

וְהִנֵּה, שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן הוֹרָיו שֶׁל אֶחָד מֵהַחֲסִידִים שֶׁהָיוּ אָז עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל, הִגִּיעוּ לְבִקּוּר בָּאָרֶץ וּבִקְּשׁוּ מִבְּנָם הֶחָסִיד שֶׁיִּקַּח אוֹתָם לְיַם הַמֶּלַח, וְאוֹתוֹ חָסִיד לָקַח אוֹתָם לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם הַנַּ"ל וְנִשְׁאַר לְהַמְתִּין לָהֶם בְּרִכְבּוֹ, וּכְשֶׁחָזְרוּ הוֹרָיו לָרֶכֶב הָיוּ מְבֹהָלִים וּמְפֻחָדִים, וְסִפְּרוּ כִּי עַרְבִים שֶׁשָּׁהוּ בַּחוֹף דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בָּעֲרָבִית וְאָמְרוּ כִּי יֵשׁ לַהֲרֹג אֶת הַיְּהוּדִים הָאֵלּוּ, וְהוֹרָיו שֶׁהֵבִינוּ עַרְבִית הִסְפִּיקוּ לִבְרֹחַ. אָז נִזְכַּר הֶחָסִיד וְהֵבִין לְמַפְרֵעַ אֶת כַּוָּנָתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי שָׁנִים.

ד

פַּעַם אַחַת קִבֵּל אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל עַל עַצְמוֹ שֶׁמִּתּוֹךְ יִרְאַת רַבּוֹ לֹא יֵשֵׁב יוֹתֵר עַל-יָדוֹ, רַק יַעֲמֹד, וּכְשֶׁנִּכְנַס לְחַדְרוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, פָּנָה אֵלָיו רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: שֵׁב, שֵׁב עַל-יָדִי, וְהוֹסִיף: תּוֹדָה רַבָּה לְךָ עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ עֲבוּרִי. וְכָל הַנּוֹכְחִים בַּחֶדֶר חָשְׁבוּ כִּי הוֹדָה לוֹ עֲבוּר אֵיזֶה שִׁמּוּשׁ קַל שֶׁעָשָׂה וְכַדּוֹמֶה.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁרָצָה לִלְבֹּשׁ אֶת כּוֹבָעוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל הַמְּסֻגָּל לְהָסִיר הַגַּאֲוָה (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, גַּאֲוָה כו), אוּלָם לֹא מָצָא עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְבַקְּשׁוֹ עַל זֹאת וְעַל-כֵּן הֵחֵל לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּר הַדָּבָר, וְכַעֲבוֹר מִסְפַּר יָמִים נִסְתַּבֵּב שֶׁהָיָה יַחַד עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְכַמָּה מֵאֲנָשָׁיו, וּלְפֶתַע הֵחֵל רַבִּי יִשְׂרָאֵל לִגְעֹר בּוֹ וְלִצְעֹק עָלָיו: כֵּיצַד הֵעַזְתָּ לְדָבָר שֶׁכָּזֶה? בְּלֹא שׁוּם בּוּשָׁה גָּנַבְתָּ כּוֹבָעִי?! וּבְעוֹד שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַסּוֹבְבִים חָשַׁב לְעַצְמוֹ מַה שֶּׁחָשַׁב, לָקַח רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּתַקִּיפוּת וּבְפָנִים זוֹעֲפוֹת אֶת הַכּוֹבַע מֵעַל רֹאשׁ הֶחָסִיד וְהֶחֱלִיפוֹ בְּשֶׁלּוֹ בַּעֲדִינוּת וּבְחִבָּה.