כ"ט איר אהבת חברים, משפחה -המשך

בְּעֵת שֶׁהִתְעוֹרְרָה מַחֲלֹקֶת בֵּין מְקֹרָבָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל הִגִּיעַ לְפָנָיו אֶחָד בְּלֵב נִשְׁבָּר, וְחִזְּקוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: כֻּלָּם עָזְבוּ אוֹתִי, אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אֲבָל זֶה טוֹב מְאֹד. וְהוֹסִיף: רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ דִּבֵּר מֵעִנְיַן אַהֲבַת חֲבֵרִים, אַהֲבַת חֲבֵרִים זֶה רַק בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּשְׁבִיל לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא הָאֱמֶת וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת. גַּם עָנָה וְאָמַר: מִי הֵם חֲבֵרִים טוֹבִים - חֲבֵרִים בִּכְדֵי לְחַפֵּשׂ הָאֱמֶת, לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.

חִזֵּק אֶחָד שֶׁחֲבֵרָיו לֹא דִּבְּרוּ עִמּוֹ וְאָמַר, לֹא בָּאנוּ לָעוֹלָם בִּכְדֵי לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים, בָּאנוּ לָעוֹלָם רַק בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקַיְּמָהּ. גַּם אָמַר כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הִיא תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לָאָדָם, הִיא נוֹתֶנֶת לוֹ כֵּלִים טוֹבִים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְכַמּוּבָא (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן קסא, וּבְעוֹד מְקוֹמוֹת), שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת מַגְבִּיהָה וּמְרִימָה אֶת הָאָדָם.

וְכֵן לֹא פַּעַם בְּעֵת שֶׁהִתְעוֹרְרָה אֵיזֶה מַחֲלֹקֶת בֵּין אֲנָשָׁיו, הָיָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל מַזְהִיר וְאוֹמֵר, בְּרֶסְלֵב זֶה רַק נִרְדָּף וְלֹא רוֹדֵף, וְהָיָה מַזְכִּיר כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ הָיָה תָּמִיד אַךְ וְרַק נִרְדָּף, וְכַיָּדוּעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא תָּמִיד עִם הַנִּרְדָּף, אֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף אֶת הָרָשָׁע, כָּל שֶׁכֵּן לְהֵפֶךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ג, טו): "כִּי הָאֱלֹקִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף".

לְאֶחָד שֶׁשָּׁפַךְ לִבּוֹ לְפָנָיו וְסִפֵּר בְּצַעַר כִּי אֵין לוֹ חֲבֵרִים הֱיוֹת וְהוּא מִתְגּוֹרֵר הַרְחֵק מִמְּקוֹם מוֹשָׁבָם, הֵשִׁיבוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל: הַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ זֶה הַלִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת. גַּם סִפֵּר עַל עַצְמוֹ וְאָמַר כִּי כָּל חֲבֵרָיו כְּבָר נִפְטְרוּ וּכְאִלּוּ לֹא הָיוּ כְּלָל בָּעוֹלָם, וְכָעֵת הוּא נִשְׁאָר לְבַדּוֹ עִם הַלִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת.

ו

לֹא פַּעַם הָיָה נִרְאֶה כֵּיצַד קֵרֵב וְרִחֵק רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֵּין אֲנָשָׁיו, בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם, דְּהַיְנוּ שֶׁלְּעִתִּים הָיָה מֵרָחֵק בֵּין שְׁנַיִם אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ הַרְחָקָה הָרְאוּיָה וְהָיָה מְרַמֵּז לָהֶם לְצַמְצֵם קִרְבָתָם הַמְּרֻבָּה. וְכֵן לְהֵפֶךְ, שֶׁלְּעִתִּים הָיָה מְתַוֵּךְ בֵּין שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מַמָּשׁ הֲפָכִים זֶה מִזֶּה וְהָיָה מוֹרֶה לָהֶם שֶׁיַּעַסְקוּ יַחַד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. כָּךְ אֵרַע, שֶׁפַּעַם קָבַל לְפָנָיו אֶחָד עַל שְׁכֵנוֹ הֶחָדָשׁ בַּבִּנְיָן, וְהֵשִׁיבוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּלְמַד עִמּוֹ יַחַד לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן.

פַּעַם אַחַת הֵחֵל רַבִּי יִשְׂרָאֵל לִשְׁאֹל אֶת אֶחָד אֵיזֶה דְּבָרִים עַל חֲבֵרוֹ, וְזֶה הֵשִׁיבוֹ, וְשׁוּב שְׁאָלוֹ לְגַבֵּי אֵיזֶה דְּבָרִים מִמֶּנּוּ, וְשׁוּב הֵשִׁיבוֹ, וְכֵן חָזַר הַדָּבָר עַל עַצְמוֹ מִסְפַּר פְּעָמִים, הַיְנוּ שֶׁרַבִּי יִשְׂרָאֵל חָקַר אֶת אוֹתוֹ הַנַּ"ל עַל חֲבֵרוֹ, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף הִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ וְשָׁאַל בְּתַקִּיפוּת: אֲבָל אַתָּה מִתְפַּלֵּל עַל זֶה הַאִם הֶחָבֵר הוּא נֶאֱמָן!

וְכָךְ, עַל אַף שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר וְהָיָה מְרוֹמָם וּמֻפְרָשׁ וּמֻבְדָּל לְגַמְרֵי מִכָּל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, אַף-עַל-פִּי-כֵן הָיָה בָּקִי מְאֹד בְּתוֹךְ הָעוֹלָם וְהָיָה תָּמִיד מִסְתַּכֵּל וּמַשְׁגִּיחַ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית אֲפִלּוּ עַל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וּמִשְׁתַּדֵּל לַעֲסֹק בְּתִקּוּנוֹ, כִּי בִּמְקוֹם גְדֻלָּתוֹ וְכוּ', וְעַל-פִּי רֹב הָיָה לְפֶלֶא עַד לְהֵיכָן הָיָה מוֹרִיד וּמַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לְצֹרֶךְ הָעוֹלָם. כָּךְ לְמָשָׁל אֵרַע, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהִתְעוֹרְרָה מַחֲלֹקֶת בֵּין אֲנָשָׁיו בְּנוֹשֵׂא הַמָּמוֹן, הֶחֱלִיטוּ כַּמָּה מֵהֶם לְהַחֲרִים אֶת אֶחָד וְלֹא לְדַבֵּר עִמּוֹ, וְרַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּדַע מַה שֶּׁיָּדַע, לָקַח דַּיְקָא אֶת אוֹתוֹ הָאֶחָד שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ, כָּךְ שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת לְדַבֵּר עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת אוֹתוֹ הַנַּ"ל בִּלְבַד, וְכָל מִי שֶׁרָצָה לְהָבִיא לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל מָמוֹן עַל פִּדְיוֹן, רֵאשִׁית כֹּל הָיָה צָרִיךְ לִמְסֹר אֶת הַמָּמוֹן דַּיְקָא לְיָדָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאֶחָד שֶׁהָיָה חָשׁוּד בְּעֵינֵיהֶם בְּנוֹשֵׂא זֶה.

צִוָּה רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּצַוָּאָתוֹ וְכָתַב: הִנְּנִי מְצַוֶּה וּמַבִּיעַ אֶת מִשְׁאַלְתִּי, רְצוֹנִי וּבַקָּשָׁתִי, כִּי כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יִחְיוּ בְּשָׁלוֹם אַחְוָה וְאַהֲבָה, יְכַבְּדוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, לֹא יְעוֹרְרוּ תְּבִיעוֹת טְעָנוֹת וּמַחֲלֹקֶת אִישׁ עַל רֵעֵהוּ. וְאַף שֶׁמִּתְיַחֵס רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּצַוָּאָתוֹ בִּמְפֹרָשׁ רַק לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ כַּנַּ"ל, אוּלָם יֵשׁ לִרְאוֹת לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ גַּם בֵּין תַּלְמִידָיו הַנֶּאֱמָנִים, כִּי בֵּן וְתַלְמִיד הוּא כֻּלּוֹ חַד (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא ז