פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל אֶחָד שֶׁרָצָה לִפְתֹּחַ חַדְרֵי לִמּוּד לִילָדִים וּשְׁאָלוֹ מַה יִּלְמְדוּ הַיְּלָדִים - גְּמָרָא? וְהֵשִׁיבוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בִּגְעָרָה: סִפְרֵי רַבֵּנוּ וּגְמָרָא! וּכְשֶׁזֶּה שָׁאַל: אֵיזֶה מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ? הֵשִׁיבוֹ: כָּל הַסְּפָרִים - לִקּוּטֵי עֵצוֹת, לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן וְכוּ', וּכְשֶׁזֶּה הִשְׁתּוֹמֵם וְשָׁאַל אִם יְלָדִים קְטַנִּים יְכוֹלִים לִלְמֹד בַּסְּפָרִים הָאֵלּוּ, הֵשִׁיבוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל: כֵּן! גַּם אָמַר כִּי הַגְּאֻלָּה תָּבוֹא בְּרֶגַע שֶׁכָּל יֶלֶד כְּבָר בְּגִיל שָׁלֹשׁ יֵדַע מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ.
מַעֲשֶׂה שֶׁעַל-יָדוֹ נִסְתַּבֵּב שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל דִּבְרֵי מוּסָר וְיִרְאָה חֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, וְהָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר אֶחָד מֵחֲסִידָיו שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים שָׁבַת אֶצְלוֹ עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וּבְאוֹתָהּ הַשַּׁבָּת לֹא הָלַךְ לִטְבֹּל בַּמִּקְוֶה וְלֹא אָמַר זֹאת לְאִישׁ, וּבְמוֹצְאֵי הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר בָּא לִטֹּל רְשׁוּת מֵרַבִּי יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ לְדַרְכּוֹ, בִּקְּשׁוֹ שֶׁיְּבָרְכוֹ בְּבָנִים, וְהֵשִׁיבוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל: בִּשְׁבִיל מָה אַתָּה צָרִיךְ בָּנִים? אִם לֹא בִּשְׁבִיל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ - אָז אֵין צְרִיכִים בָּנִים. וּכְשֶׁזֶּה טָעַן וְאָמַר כִּי הוּא רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, הֵשִׁיבוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל: אִם אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָז צְרִיכִים לְקַיֵּם אֶת מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, צְרִיכִים לָלֶכֶת לַמִּקְוֶה.
מִמַּה שֶּׁמּוּבָא בְּ'סֵפֶר הַמִּדּוֹת' (בָּנִים סד), שֶׁצָּרִיךְ לְלַמֵּד אֶת הַתִּינוֹק דֶּרֶךְ-אֶרֶץ מִנְּעוּרָיו, עָנָה וְאָמַר: דֶּרֶךְ-אֶרֶץ זֶה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ. וְכֵן בְּפַעַם אַחֶרֶת כְּשֶׁנִּשְׁאַל מֵעִנְיַן חִנּוּךְ הַיְּלָדִים בְּדֶרֶךְ-אֶרֶץ, הֵשִׁיב כִּי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר שֶׁעֲבוּר חִנּוּךְ הַיְּלָדִים בְּדֶרֶךְ-אֶרֶץ - יִשְׁלְחוּ אֶת הַיְּלָדִים אֵלָיו.
חִזֵּק אֶת אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁמֵּחֲמַת דֹּחַק פַּרְנָסָתוֹ הַגָּדוֹל הָיָה קָשֶׁה לוֹ עֹל הַתַּשְׁלוּם עֲבוּר הַהַסָּעוֹת שֶׁל יְלָדָיו לַ'חֵדֶר', וְאָמַר לוֹ: דַּע, שֶׁהַדָּבָר עוֹשֶׂה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים בַּשָּׁמַיִם.
פַּעַם נִשְׁאַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מַה יֵּשׁ לְלַמֵּד אֶת הַתִּינוֹק לוֹמַר עוֹד לִפְִנֵי 'אַבָּא וְאִמָּא', וְהֵשִׁיב: 'נַ נַחְ'.
יח
הִזְהִיר בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אֶת הַיְּלָדִים.
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהֵחֵל לְהִתְקָרֵב לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל וְזָכָה לְאָרְחוֹ בְּבֵיתוֹ, וּבְכָל פַּעַם לְאַחַר שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּבֵיתוֹ עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הָיָה נוֹהֵג הַנְהָגָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁהָיָה מַשְׁאִיר אֶת הַחֲלוֹת שֶׁמֵּהֶן אָכַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל עַל גַּבֵּי הַפְּלָטָה וּבְיוֹם רִאשׁוֹן הָיָה אוֹכֵל מֵהֶן אֶת 'פַּת הַשַּׁחֲרִית', וְסִפֵּר כִּי מֵרֹב הַמְּתִיקוּת וְהָאוֹר שֶׁהֵאִיר בּוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּמֶשֶׁךְ הַשַּׁבָּת, הָיָה מַרְגִּישׁ בְּאוֹתָן הַחֲלוֹת טַעַם גַּן-עֵדֶן. וּפַעַם אֵרַע בְּאֵיזֶה יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁבְּנוֹ הַקָּטָן רָצָה לִנְגֹּעַ בַּפְּלָטָה שֶׁעֲדַיִן דָּלְקָה, וְצָבַט אוֹתוֹ לְמַעַן יִלְמַד שֶׁלֹּא לִיגַּע בָּהּ יוֹתֵר וְלֹא יִכָּוֶה, וְהִקְפִּיד עָלָיו מְאֹד רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְהִתְרִיעוֹ שֶׁלֹּא יֵעֵז לְהָרִים יָד עַל הַיֶּלֶד, וְזֶה נִרְתַּע מְאֹד מִתּוֹכַחְתּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, וּבֵין הַיֵּתֶר גַּם נִסְתַּבֵּב מֵאֵת הַשֵּׁם שֶׁהֵחֵל לְהִתְרַחֵק מֵרַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר עַד שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כִּשְׁנֵים עָשָׂר שָׁנִים לֹא בָּא לְבַקְּרוֹ וְלֹא רָאָהוּ כְּלָל, וּלְאַחַר אוֹתָהּ הַתְּקוּפָה הָאֲרֻכָּה הִגִּיעַ לְהִתְרָאוֹת עִמּוֹ, וְחָשַׁב כִּי מִן הַסְּתָם כְּבָר שָׁכַח רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵהַמִּקְרֶה הַנַּ"ל, אוּלָם תֵּכֶף שֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ, פָּנָה אֵלָיו רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ בְּחִבָּה: זְכֹר שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אֶת בִּנְךָ.
אֶחָד קָבַל לְפָנָיו עַל שֶׁלִּבְנוֹ הַקָּטָן יֵשׁ חֻצְפָּה וּבְכָל פַּעַם שֶׁרוֹצֶה אֵיזֶה דָּבָר הוּא מִתְעַקֵּשׁ בְּיוֹתֵר, וְהֵשִׁיבוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל כִּי אֵין לְהִתְעַקֵּשׁ עִם הַיֶּלֶד בַּחֲזָרָה, וְכַמּוּבָא (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סו), כִּי גֹּדֶל הַחֵשֶׁק לְאֵיזֶה דָּבָר נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַמְּנִיעָה, כְּפִי שֶׁמַּרְאִים לְקָטָן דָּבָר הַנֶּחֱמָד לוֹ וְתֵכֶף וּמִיַּד חוֹטְפִים מִמֶּנּוּ וּמַחְבִּיאִים מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּבָר, וְאָז הוּא רוֹדֵף אַחַר הָאָדָם וּמְבַקֵּשׁ וְחוֹשֵׁק מְאֹד לְאוֹתוֹ הַדָּבָר, עַל-כֵּן כַּאֲשֶׁר יְבַטְּלוּ מֵהַיֶּלֶד הַמְּנִיעָה לְהַדָּבָר - כֵּן תִּקְטַן עַקְשָׁנוּתוֹ כַּנַּ"ל. וְכָךְ אֵרַע, שֶׁהִגִּיעוּ לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל הוֹרָיו שֶׁל יֶלֶד שֶׁהָיָה בַּעַל-מֶרֶץ גָּדוֹל עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַמְּלַמֵּד הִתְלוֹנֵן עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ, וֶהֱשִׁיבָם רַבִּי יִשְׂרָאֵל: הָנִיחוּ לַיֶּלֶד. כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין לְהִתְעַקֵּשׁ עִמּוֹ בַּחֲזָרָה, רַק לִנְהֹג עִמּוֹ כַּנַּ"ל, וּבִבְחִינַת (מִשְׁלֵי כב, ו) חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ.
הֵשִׁיב בִּתְמִיהָה לְאֶחָד שֶׁקָּבַל לְפָנָיו עַל בְּנוֹ הַמָּלֵא מֶרֶץ וְאָמַר: אַתָּה רוֹצֶה שֶׁהוּא יָמוּת?! זֶה טוֹב, יֵשׁ לוֹ חִיּוּת, יֵשׁ לוֹ מוֹחִין טוֹבִים.
יט
אָמַר: צְרִיכִים לְגַדֵּל אֶת הַיֶּלֶד עִם טוּב.
וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּעֵת שֶׁהִתְאָרַח רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֵצֶל אֶחָד וְהִגִּישׁוּ לְפָנָיו אֵיזֶה כִּבּוּד - עוּגִיּוֹת וְכַדּוֹמֶה, וּבָא אַחַד הַיְּלָדִים וְרָצָה לִטֹּל מֵהַצַּלַּחַת שֶׁהֻגְּשָׁה לִפְנֵי רַבִּי יִשְׂרָאֵל, וְהֵחֵל אָבִיו לִמְנֹעַ אוֹתוֹ, וְאָמַר רַבִּי יִשְׂרָאֵל: מַדּוּעַ? תֵּן לוֹ, תֵּן לוֹ.
רשומות
0 הוסף תגובה:
הוסף רשומת תגובה