יום שני

ד סיון - הכנסת אורחים


ח
מִסּוֹד וְגֹדֶל מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים וּמִצְוַת הַצָּעַת הַמִּטָּה בִּשְׁבִיל הָאוֹרֵחַ, כַּמֻּזְכָּר בַּסֵּפֶר הַנּוֹרָא וְהַנֶּעֱלָם מֵעֵין כֹּל, הַסֵּפֶר הַנִּשְׂרָף (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן, עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, קכט), אָמַר רַבִּי יִשְׂרָאֵל כִּי עַל בַּעַל-הַבַּיִת לִבְדֹּק אֶת הַמִּטָּה לְאַחַר שֶׁהִצִּיעַ אוֹתָהּ עֲבוּר הָאוֹרֵחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁכַּב עָלֶיהָ מְעַט. גַּם דִּבֵּר מִמִּצְוַת סְעוּדַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַמּוּבֵאת שָׁם וְאָמַר שֶׁרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הִזְכִּיר מִזֶּה בַּסֵּפֶר הַנִּשְׂרָף, וּמִזֶּה רָאוּי לְהָבִין חֲשִׁיבוּת הַמִּצְוָה וּמַעֲלָתָהּ.

לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ הֶכְרֵחַ קְצָת לְאָרֵחַ אֵיזֶה זוּג בְּבֵיתוֹ לִזְמַן מָה, אַךְ חָשׁ עַל כָּתוּב (מִדּוֹת, חִתּוּן י): "מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִלָּלוּן וְגַם לָדוּר שְׁנֵי זוּגוֹת בְּבַיִת אֶחָד, עַל-יְדֵי זֶה זוֹכֶה לַחֲתוּנָתָא כֹּהֲנִים וּבְנֵי אָדָם חֲשׁוּבִים גְּדוֹלִים", הֵשִׁיבוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְכָל זוּג יֶשְׁנּוֹ חֶדֶר בְּנִפְרָד אֶפְשָׁר לוֹ לְאָרֵחַ אוֹתָם.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה מַחֲלֹקֶת בֵּין אִשְׁתּוֹ לְבֵין אִמּוֹ, וּפַעַם הָיָה אָמוּר לְהַזְמִין אֶת אִמּוֹ לְבִקּוּר בְּבֵיתוֹ לְמֶשֶׁךְ מִסְפַּר יָמִים, וְלֹא יָדַע אִם טוֹב הַדָּבָר, וְשָׁאַל אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל כֵּיצַד עָלָיו לִנְהֹג, וְהֵשִׁיבוֹ, פְּגָם קָטָן בְּכִבּוּד הַהוֹרִים - פּוֹגֵם בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. וְכַעֲבוֹר מִסְפַּר חֳדָשִׁים כַּאֲשֶׁר הֻמְתְּקָה הַמְּתִיחוּת בֵּין הַשְּׁתַּיִם וְשׁוּב הָיְתָה אֲמוּרָה הָאֵם לְהַגִּיעַ לְבִקּוּר, פָּנָה שׁוּב לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל וּשְׁאָלוֹ כַּנַּ"ל, הַיְנוּ אִם לְהַזְמִין אֶת אִמּוֹ לְבִקּוּר אוֹ לְהִמָּנַע מִכָּךְ בְּנִמּוּס, וְהֵשִׁיבוֹ הַפַּעַם בְּשִׂמְחָה, בְּוַדַּאי, כִּבּוּד הַהוֹרִים הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר מִמֶּנָּהּ נִבְנִים עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים.

ט
סִפְּרוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל כֵּיצַד הָיָה נוֹהֵג לְקַיֵּם מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְסִפְּרוּ שֶׁבִּתְקוּפַת הָרָעָב בְּכָל לֵיל שַׁבָּת לְאַחַר הַתְּפִלָּה הָיָה נִשְׁאָר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהָיָה מַמְתִּין עַד שֶׁכָּל הַמִּתְפַּלְּלִים יִפְנוּ לְבָתֵּיהֶם, וְאָז הָיָה מַזְמִין לְבֵיתוֹ אֶת כָּל אוֹתָם שֶׁנּוֹתְרוּ בְּלֹא מְקוֹם לִינָה וַאֲכִילָה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְכָךְ הָיָה נוֹהֵג בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה וּבְשִׂמְחָה מִידֵי שַׁבָּת פַּעַם אַחַר פַּעַם לַמְרוֹת הָעוֹנִי וְהַמַּחְסוֹר הַגָּדוֹל.
וּפַעַם נִשְׁאֲלָה אִשְׁתּוֹ הַצִּדְקָנִית, מָרַת אֶסְתֵּר מִינְדְל עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, כֵּיצַד הִסְפִּיקָה הַסְּעוּדָה לְכָל בְּנֵי הַבַּיִת וּלְכָל אוֹתָם הָאוֹרְחִים, כִּי יָדוּעַ מִכְּבָר שֶׁבְּבֵיתָם הָיָה בְּקֹשִׁי לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ וְלֹא הָיְתָה הַסְּעוּדָה מְסַפֶּקֶת אַף לִבְעָלֶיהָ, וְסִפְּרָה כִּי הָיְתָה נוֹהֶגֶת לְבַשֵּׁל אֵיזֶה תַּבְשִׁיל מֵרֹאשׁ הַדָּג, שֶׁהָיָה זוֹל הֱיוֹת וְאֵין בּוֹ כִּמְעַט לַאֲכִילָה, יַחַד עִם כַּמָּה עִשְׂבֵּי תִּבּוּל שֶׁהָיְתָה קוֹטֶפֶת בַּשָּׂדֶה, וּלְבַסּוֹף הָיָתָה מוֹסִיפָה לַתַּבְשִׁיל חֲתִיכָה מֵ'הַלֵּב' שֶׁלָּהּ, וְכָךְ הָיְתָה הַסְּעוּדָה מְסַפֶּקֶת וּמַשְׂבַּעַת אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הַבַּיִת.
וְכֵן לְצֹרֶךְ לִינַת הַלַּיְלָה, בֵּיתָם הָיָה קָטָן מִלְּהָכִיל אֶת כָּל אוֹתָם הָאוֹרְחִים, וְעַל-כֵּן הָיוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ מִצְטוֹפְפִים יַחַד בְּאֵיזֶה חֶדֶר קָט, וּלְעִתִּים אַף נוֹתְרוּ בִּישִׁיבָה, וְכָל זֹאת בִּלְבַד שֶׁיּוּכְלוּ הָאוֹרְחִים לִשְׁכַּב וְלִישַׁן בְּנוּחוֹת בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ בְּבֵיתָם.

פַּעַם אַחַת בְּעֵת שֶׁסִּדֵּר רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֶת שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת עִם בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה, הִנִּיחַ חֲמִשָּׁה כִּסָּאוֹת נוֹסָפִים לַמְרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא הִזְמִין אוֹרְחִים לְשַׁבָּת, וּכְשֶׁחָזַר אַחַר תְּפִלַּת הַמַּעֲרִיב חָזַר לְבַדּוֹ וְהִצְטַעֲרָה מְאֹד בִּתּוֹ עַל שֶׁבָּא לְלֹא אוֹרְחִים כִּי יָדְעָה עַד כַּמָּה הָיְתָה יְקָרָה וַחֲבִיבָה הַמִּצְוָה עֲבוּרוֹ, וּבְתוֹךְ שֶׁהֵחֵל לְזַמֵּר 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' בְּחִיּוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת נִפְלָאָה נִשְׁמְעוּ נְקִישׁוֹת בְּדֶלֶת הַבַּיִת, וְהָיָה זֶה גַּבַּאי בֵּית הַכְּנֶסֶת וְעִמּוֹ חֲמִשָּׁה אוֹרְחִים, שְׁנֵי הוֹרִים וּשְׁלֹשֶׁת יַלְדֵיהֶם, וּפָנָה אֶל רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר, אָמַרְתִּי לָהֶם כִּי אֵין בַּנִּמְצָא בַּיִת טוֹב וְחַם יוֹתֵר מִשֶּׁלְּךָ, וּבְבֵיתְךָ יוּכְלוּ לְהַרְגִּישׁ מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּבֵיתָם, וּמִיַּד פָּצְחוּ כֻּלָּם יַחַד בְּשִׁירַת 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' וּבְרִקּוּדִים וּבְשִׂמְחָה עַד בְּלִי דַּי, וּמֵאָז נִתְקָרֵב הָאָב לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל, וּמִשְׁפַּחְתּוֹ נַעֲשׂוּ לִבְנֵי בַּיִת בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל.

סִפְּרוּ כַּמָּה שֶׁהִתְאָרְחוּ אֵצֶל רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּ'לֵיל הַסֵּדֶר', שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר "חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם", מִתְקַיֵּם בְּמִי שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַ'סֵּדֶר' עִם רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּער, כִּי עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה וְהַחִיּוּת שֶׁהָיָה מַמְשִׁיךְ וּמֵאִיר בְּלֶב סוֹבְבָיו בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְכֵן עַל-יְדֵי רְאִיַּת פָּנָיו הַמְּאִירוֹת שֶׁרָאוּ בּוֹ אָז, הִרְגִּישׁוּ מַמָּשׁ שֶׁהוּא מוֹצִיאָם מִגָּלוּת לְחֵרוּת, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה נה, יב) כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ. גַּם סִפְּרוּ שֶׁאַחַר אֲמִירַת הַסֵּדֶר, הָיָה אוֹחֵז כּוֹס הַיַּיִן בְּיָדוֹ וְהָיָה מְרַקֵּד וְשָׁר בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה עַד לִזְמַן תְּפִלַּת הַשַּׁחֲרִית, "בָּרוּךְ שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, בָּרוּךְ שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם".

סִפְּרָה אַחַת מִבְּנוֹתָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל, כִּי עַד שֶׁהִתְחַתְּנָה חָשְׁבָה לְתֻמָּהּ כִּי מִנְהָג טוֹב הוּא בַּיַּהֲדוּת שֶׁבַּעַל-הַבַּיִת מַצִּיעַ אֶת מִטָּתוֹ לָאוֹרֵחַ וְהוּא בְּעַצְמוֹ יוֹשֵׁן עַל הָאָרֶץ, כִּי כָּךְ הָיָה נוֹהֵג אָבִיהָ בִּקְבִיעוּת, אוּלָם לְאַחַר שֶׁנִּשְּׂאָה הִסְבִּיר לָהּ בַּעֲלָהּ שֶׁלֹּא כָּךְ הַדָּבָר, רַק שֶׁאָבִיהָ הָיָה נוֹהֵג כָּךְ בְּגֹדֶל חֲסִידוּתוֹ וּמְסִירוּת נַפְשׁוֹ.

י
לְעִתִּים, כַּאֲשֶׁר הָיָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל מַגִּיעַ לְאֵיזֶה דִּירָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, מִיַּד הָיָה מְבַקֵּשׁ לִשְׁכַּב בְּאֵיזֶה מִטָּה בַּבַּיִת וּלְאַחַר אֵיזֶה זְמַן הָיָה קָם וְהָיָה אוֹמֵר מַהוּתוֹ שֶׁל הַבַּיִת. כָּךְ לְמָשָׁל אֵרַע שֶׁאֶחָד הִזְמִין אוֹתוֹ לְדִירָתוֹ הַחֲדָשָׁה שֶׁשָּׂכַר, וְעִם כְּנִיסָתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל לַדִּירָה בִּקֵּשׁ לִשְׁכַּב כַּנַּ"ל, וּלְאַחַר מִסְפַּר דַּקּוֹת קָם מֵהַמִּטָּה בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל וְאָמַר כִּי יֵשׁ לְפַנּוֹת הַדִּירָה וְאֵין לָגוּר בָּהּ, כִּי הִיא נִמְצֵאת תַּחַת הַגֵּיהִנָּם, רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְנִסְתַּבֵּב שֶׁמִּסְפַּר יָמִים לְאַחַר שֶׁעָזַב הֶחָסִיד אֶת הַדִּירָה פָּרְצָה דְּלֵקָה בְּסָמוּךְ לַדִּירָה וְכִמְעַט שֶׁכִּלְּתָה אֶת כָּל תְּכוּלָתָהּ. וְסִפְּרוּ הַשְּׁכֵנִים כִּי כְּבָר אֵרְעוּ מִסְפַּר רַב שֶׁל אֲסוֹנוֹת בְּאוֹתָהּ הַדִּירָה, וּבַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה כִּמְעַט שֶׁנִּשְׂרַף שָׁם תִּינוֹק, רַחֲמָנָא לִצְלָן. וּלְיָמִים, שָׂכַר אוֹתוֹ הָאֶחָד דִּירָה אַחֶרֶת וּבִקֵּשׁ שׁוּב אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְאָרַח אֶצְלוֹ, וְהִגִּיעַ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְבֵיתוֹ וְשׁוּב בִּקֵּשׁ לִשְׁכַּב עַל אֵיזֶה מִטָּה בַּבַּיִת כַּנַּ"ל, וּלְאַחַר מִסְפַּר דַּקּוֹת קָם מֵהַמִּטָּה בְּשִׂמְחָה וְאָמַר כִּי זוֹ דִּירָה מְבֹרֶכֶת וְהִיא מְזֻמֶּנֶת עֲבוּר אוֹתוֹ הָאֶחָד מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. גַּם אָמַר לוֹ כִּי עָלָיו לִרְכֹּשׁ אֶת הַדִּירָה, וְלַמְרוֹת שֶׁלָּזֶה בְּקֹשִׁי הָיָה לְשַׁלֵּם אֲפִלּוּ עֲבוּר הַשְׂכָּרָתָהּ, אַף-עַל-פִּי-כֵן תּוֹךְ תְּקוּפָה קְצָרָה בְּיוֹתֵר נִסְתַּבֵּב שֶׁרָכַשׁ אוֹתָהּ בְּנִסִּים גְּדוֹלִים, כְּפִי שֶׁרִמֵּז לוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת.

פַּעַם אַחַת הִזְמִין אֶחָד אֶת רַבִּי יִשְׂרָאֵל לְבֵיתוֹ הֶחָדָשׁ, וּבְהִכָּנֵס רַבִּי יִשְׂרָאֵל לַבַּיִת בִּקֵּשׁ לִשְׁכַּב כַּנַּ"ל, וּלְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת פָּקַח אֶת עֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וּפָנָה לְבַעַל-הַדִּירָה כִּמְבֹהָל וְאָמַר: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּדִירָה שֶׁכָּזֹאת! וְזֶה הֵשִׁיבוֹ: מִשּׁוּם כָּךְ רָצִיתִי שֶׁתִּתְאָרְחוּ בְּבֵיתִי, הַיְנוּ שֶׁחָפַץ שֶׁבְּכֹחַ קְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל יְטַהֵר אֶת בֵּיתוֹ, וְהֵשִׁיבוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּחִיּוּךְ.

פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּמַפְתִּיעַ לְדִירָתָם הַחֲדָשָׁה שֶׁל זוּג זְקֵנִים שֶׁהָיוּ מְקֹרָבִים אֵלָיו, וְהַבַּעַל הָיָה מוּטָל בְּחֹלִי גָּדוֹל עַד שֶׁהָיָה מְעַט מְסֻכָּן, וּבִקֵּשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבּוֹת אֶצְלָם עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וּבְתוֹךְ שֶׁהֵחֵלָה הָאִשָּׁה לְהָכִין בְּשִׂמְחָה אֶת הַשַּׁבָּת, הִנִּיחַ רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֶת עַצְמוֹ לִשְׁכַּב, וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ מַטָּה וְהָיָה נִרְאֶה כְּעוֹסֵק בַּסֵּתֶר בִּתְפִלָּה, וְאָז קָם וּבִקֵּשׁ לֵילֵךְ לְדַרְכּוֹ לַמְרוֹת הַפְצָרָתָם שֶׁל הַזּוּג שֶׁיִּשְׁהֶה בְּבֵיתָם כְּפִי שֶׁבִּקֵּשׁ, וְכַעֲבוֹר כַּמָּה דַּקּוֹת מֵאָז שֶׁעָזַב אֶת הַבַּיִת וּפָנָה לְדַרְכּוֹ, חָזַר הַבַּעַל לְאֵיתָנוֹ וְחַי בְּנֵס עוֹד כְּשָׁנָה

0 הוסף תגובה:

העולם נמשכים לרבנו רבי נחמן

סבא בפיסבוק

‎saba na nach‎ on Facebook